פסק-דין בתיק ב"ל 10472-04-09

1.         בתביעה שלפנינו מבקש התובע להכיר בהתקף כאבי גב שתקף אותו, לטענתו, ב- 27.1.08 כ"תאונת עבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995. 

התובע טוען, כי בגין התאונה נגרמה לו נכות והגבלות בתנועה, אשר יש להם השלכה תפקודית.

הנתבע, במכתב הדחייה מ-28.10.08, דחה את התביעה בנימוק, כי לא שוכנע שאירע לתובע אירוע תאונתי, וכי אין קשר בין האירוע, כפי שתואר על ידי התובע, לבין האבחנות והממצאים שנרשמו בתעודות הרפואיות.

  2.       הנתבע, בכתב הגנתו, חזר על האמור במכתב הדחייה, כי אין המדובר בתאונת עבודה כמשמעותה בחוק, כי אין קשר סיבתי בין האירוע מ-27.1.08 לבין האבחנות והממצאים שנרשמו בתעודות הרפואיות ולחילופין, כי השפעת העבודה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לאחר שמיעת ההוכחות בתיק, הסכימה ב"כ הנתבע כי אירע לתובע אירוע תאונתי וכן הסכימה למינוי מומחה יועץ רפואי מטעם ביה"ד.

 3.         העובדות, כפי שנקבעו  בהחלטה מ-3.11.10, הינן כדלקמן:

א.         התובע יליד 1961, עובד כ-23 שנים כהנדסאי חשמל במפעל זוהר דליה אשר בקיבוץ דליה;

במסגרת תפקידו זה אחראי התובע על מתקני חשמל ועל ניהול פרויקטים.

ב.         בהתאם לעדותו של התובע, עד למועד התאונה, הוא לא סבל ממגבלה גופנית למעט אירועים בודדים וחולפים של כאבי גב.

מעיון בכרטיסיו הרפואיים של התובע עולה כי גם בשנת 2000 קיימים רישומים על כאבים במפשעה השמאלית לאחר הרמת חפץ כבד ובשנת 2001 קיימים רישומים על כאבי גב קשים עם אישורי מחלה למספר ימים.

בכרטיסיו הרפואיים של התובע מצוי רישום על תאונת דרכים מ-12/99 בה נפגע התובע בצווארו ובגבו.

מאז שנת 2001 ועד 2008 אין בכרטיסו הכללי של התובע רישומים על בעיות גב.

ג.          עולה מעדות התובע ומעדותו של מר גורקין יהונתן, מנהל מחלקת החשמל בחברה בה עבד התובע, כי במהלך יום העבודה ב-27.1.08, התובע דחף והרים תוף גדול מעץ של כבל חשמל, אשר משקלו כ-100 ק"ג, על מנת להביאו למצב עמידה כדי שמלגזה תוכל להרימו ותוך כדי פעולת הדחיפה והרמת התוף, נתפס גבו של התובע והוא אף צעק והשמיע קריאת כאב.

ד.         התובע, בהיותו איש עבודה, ומאחר ורצה לשמור על מקום עבודתו, נח מעט והמשיך לעבוד למרות הכאב, אולם בצליעה ותוך שהוא הולך באופן עקום.

רק לאחר מספר ימים כאשר באמצע יום עבודה לא היה מסוגל יותר לעבוד, פונה במונית לביתו ומשם פנה לקבלת טיפול רפואי; התובע קיבל זריקות וולטרן ומשככי כאבים.

התובע העיד כי הרישום הרפואי מ-30.1.08 על פיו כאבי הגב הינם במשך 5 ימים, הינו רישום מוטעה והמדובר בכאבי גב מזה 4 ימים.

ה.       התובע המשיך לסבול מכאבי גב, אשר הקרינו אף לאזור המפשעה, דבר שהיקשה על פעולות ההליכה והישיבה ואשר אף הביא לטעות של חלק מהרופאים שטיפלו בתובע, אשר סברו כי המדובר בבקע מפשעתי ולא קישרו זאת להקרנה מהגב.

מסיבה זו הופנה התובע לניתוח בקע וכך אף נרשם כממצא רפואי, ככל הנראה מוטעה, בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה, אולם בהמשך הטיפולים הרפואיים הסתבר כי אין המדובר בבקע אלא בהקרנת כאבים מהגב למפשעה.

ו.        התובע אף הסביר בהתייחס לרישום מ-13.3.08 כי לא אירע באותו יום או בסמוך לכך אירוע תאונתי נוסף אלא המדובר בהתקף חריף נוסף של כאב במהלך יום עבודה, כהמשך לכאבים הקודמים שהחלו לאחר האירוע מ-27.1.08.